האיזון האקטוארי בקרנות הפנסיה: המדריך המקיף

מבוא

מערכת הפנסיה בישראל מבוססת על עקרון הערבות ההדדית, המאפשר לחלק את הסיכונים בין כלל העמיתים בקרן. אחד המנגנונים המרכזיים בשיטה זו הוא "האיזון האקטוארי", מושג שמשפיע באופן ישיר על החיסכון הפנסיוני של כל אחד מאיתנו, אך רבים אינם מכירים אותו מספיק.

במאמר זה נסביר לעומק את מהות האיזון האקטוארי, כיצד הוא מחושב, באיזו תדירות מתבצעים החישובים, ההבדלים בין קרנות פנסיה מקיפות למשלימות, ונבחן האם כדאי להתייחס אליו כאל פקטור משמעותי בבחירת קרן הפנסיה שלנו.

מהו האיזון האקטוארי?

האיזון האקטוארי הוא מדד המשקף את היחס בין ההתחייבויות של קרן הפנסיה (תשלומים צפויים לעמיתים) לבין הנכסים שלה (הכספים המנוהלים בקרן). במילים פשוטות, האיזון האקטוארי בוחן האם יש לקרן מספיק כסף כדי לשלם את כל ההתחייבויות שלה לעמיתים – הן בהווה והן בעתיד.

כאשר קרן הפנסיה נמצאת ב"איזון אקטוארי", משמעות הדבר היא שהנכסים שלה מספיקים בדיוק לכיסוי ההתחייבויות. במצב של "גירעון אקטוארי", ההתחייבויות גדולות מהנכסים, ואילו ב"עודף אקטוארי", הנכסים גדולים מההתחייבויות.

חשוב להבין שהאיזון האקטוארי אינו מתייחס רק למצב הנוכחי של הקרן, אלא מביא בחשבון גם תחזיות עתידיות לגבי משתנים כמו תוחלת חיים, תשואות צפויות, שיעורי תחלואה ונכות, וגורמים דמוגרפיים נוספים.

עקרון הערבות ההדדית

בליבת פעילות קרנות הפנסיה עומד עקרון הערבות ההדדית. עיקרון זה מבטיח שהסיכונים מתחלקים בין כלל העמיתים בקרן. זהו הבסיס שעליו נשען מנגנון האיזון האקטוארי.

למעשה, הערבות ההדדית היא מעין "ביטוח קולקטיבי" – העמיתים מבטחים זה את זה כנגד סיכונים דמוגרפיים כמו תמותה מוקדמת, נכות, או אריכות ימים מעבר לצפוי. כאשר קרן הפנסיה נכנסת לגירעון אקטוארי, העלויות מתחלקות בין כלל העמיתים באמצעות התאמת הזכויות או באמצעות גביית דמי ניהול נוספים, כפי שנראה בהמשך.

כיצד מחשבים את האיזון האקטוארי?

חישוב האיזון האקטוארי הוא הליך מורכב המבוצע על ידי אקטוארים מקצועיים. הנה השלבים העיקריים בתהליך:

1. הערכת התחייבויות הקרן

האקטואר מעריך את כל ההתחייבויות העתידיות של הקרן כלפי:

– פנסיונרים נוכחיים (תשלומי קצבאות)

– עמיתים פעילים (זכויות פנסיוניות שנצברו)

– עמיתים לא פעילים (זכויות מוקפאות)

– שאירים (אלמנים/ות, יתומים)

– נכים (קצבאות נכות)

ההערכה מתבססת על הנחות אקטואריות כמו:

– לוחות תמותה ותוחלת חיים

– שיעורי נכות צפויים

– שיעורי עזיבה (משיכת כספים מהקרן)

– תשואות צפויות על ההשקעות

2. שערוך נכסי הקרן

האקטואר מעריך את שווי הנכסים הנוכחיים של הקרן, הכוללים:

– השקעות בשוק ההון (מניות, אג"ח וכו')

– נדל"ן

– מזומנים ושווי מזומנים

– הכנסות צפויות מדמי ניהול ודמי גמולים

3. חישוב הפער ושיעור האיזון האקטוארי

לאחר הערכת ההתחייבויות והנכסים, מחושב הפער ביניהם:

– אם הנכסים גדולים מההתחייבויות – יש עודף אקטוארי

– אם ההתחייבויות גדולות מהנכסים – יש גירעון אקטוארי

שיעור האיזון האקטוארי מחושב כאחוז מסך הנכסים, למשל:

– עודף של 1% – הנכסים גדולים ב-1% מההתחייבויות

– גירעון של 2% – ההתחייבויות גדולות ב-2% מהנכסים

תדירות החישוב וההתאמות

חישוב האיזון האקטוארי מתבצע בשתי רמות:

1. איזון אקטוארי רבעוני

לפי הוראות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, קרנות הפנסיה מחויבות לבצע חישוב איזון אקטוארי מדי רבעון. בחישוב זה נבדקים בעיקר גורמים דמוגרפיים (תמותה, נכות, עזיבות) המשפיעים על האיזון בטווח הקצר.

אם מתגלה גירעון או עודף אקטוארי, הקרן מבצעת התאמה מיידית של זכויות העמיתים. בפועל, זה מתבטא בעדכון יתרות הצבירה של העמיתים והקצבאות לפנסיונרים.

2. איזון אקטוארי שנתי מקיף

אחת לשנה (בדרך כלל בסוף השנה) מתבצע חישוב מקיף יותר, הכולל גם גורמים פיננסיים כמו שינויים בריבית להיוון. זהו חישוב מעמיק יותר, המביא בחשבון גם השפעות ארוכות טווח.

תוצאות החישוב השנתי מפורסמות בדוחות הכספיים של הקרן ובדוח השנתי לעמית.

ההשפעה על העמיתים: דמי ניהול נוספים מהצבירה

כאשר הקרן נמצאת בגירעון אקטוארי, אחת הדרכים העיקריות לתיקון המצב היא באמצעות גביית דמי ניהול נוספים מהצבירה. זהו למעשה הביטוי המעשי של עקרון הערבות ההדדית.

כך זה עובד:

1. הקרן מחשבת את שיעור הגירעון (נניח 0.3%)

2. כל עמית "תורם" באופן יחסי לכיסוי הגירעון, על-פי גודל הצבירה שלו

3. בפועל, נגבים מהעמית דמי ניהול נוספים בשיעור של עד הגירעון שנמצא

חשוב לציין שככל שהצבירה של העמית גדולה יותר, כך ההשפעה של האיזון האקטוארי משמעותית יותר עבורו. אדם עם צבירה של מיליון ש"ח יושפע פי 10 מאדם עם צבירה של 100,000 ש"ח.

את הנתונים על דמי הניהול הנוספים שנגבו בגין האיזון האקטוארי ניתן לראות:

– בדוח השנתי שנשלח לעמיתים

– באתר פנסיה נט של רשות שוק ההון

– במידע האישי באתר של קרן הפנסיה

מבטחי משנה בקרנות הפנסיה

מבטחי משנה הם חברות ביטוח שקרנות הפנסיה רוכשות מהן כיסוי ביטוחי כדי להגן על עצמן מפני סיכונים חריגים. הם משחקים תפקיד משמעותי בשמירה על האיזון האקטוארי של הקרן.

מדוע קרנות פנסיה זקוקות למבטחי משנה?

קרנות הפנסיה חשופות למגוון סיכונים, כגון:

– אירוע קטסטרופה המשפיע על מספר רב של עמיתים בו-זמנית (כמו אסון טבע או פיגוע)

– תביעות נכות או מוות בהיקפים חריגים

– שינויים דמוגרפיים משמעותיים (כמו עלייה פתאומית בתוחלת החיים)

במקרים כאלה, עלול להיווצר גירעון אקטוארי משמעותי שקשה לספוג באמצעות מנגנון הערבות ההדדית הרגיל.

איך פועל ביטוח המשנה?

1. *חוזה עודף הפסדים (Excess of Loss)*: קרן הפנסיה נושאת בתביעות עד לסכום מסוים, ומעבר לסף זה נכנס לפעולה מבטח המשנה.

2. *ביטוח קטסטרופות*: כיסוי למקרה של אירוע חריג המשפיע על מספר רב של עמיתים בו-זמנית.

3. *ביטוח תמותה/תחלואה*: הגנה מפני סטיות חריגות בשיעורי התמותה או התחלואה מהצפוי.

ביטוח המשנה מסייע לייצב את האיזון האקטוארי של הקרן לאורך זמן, ולמנוע תנודתיות חריפה בזכויות העמיתים. במקרה של אירוע חריג, במקום להטיל את מלוא העלות על העמיתים באמצעות גירעון אקטוארי, חלק מהנטל נופל על מבטח המשנה.

עלות רכישת ביטוח המשנה משולמת מנכסי הקרן, ולכן משפיעה בעקיפין על התשואה לעמיתים. אולם, היא מספקת שכבת הגנה חשובה המקטינה את הסיכון לתנודתיות חדה באיזון האקטוארי.

ההבדלים באיזון האקטוארי בין פנסיה מקיפה למשלימה

קיימים הבדלים משמעותיים באופן שבו מנגנון האיזון האקטוארי פועל בין קרן פנסיה מקיפה לקרן פנסיה משלימה (כללית). להבנת ההבדלים, נסקור תחילה את המאפיינים של שני סוגי הקרנות:

קרן פנסיה מקיפה:

– מיועדת להפקדות שוטפות עד תקרת שכר של פעמיים השכר הממוצע במשק

– כוללת אג"ח מיועדות (כ-30% מהנכסים) בתשואה מובטחת של כ-4.86%

– כוללת כיסויים ביטוחיים למקרי מוות ונכות

קרן פנסיה משלימה (כללית):

– מיועדת להפקדות מעל תקרת השכר המבוטח בקרן המקיפה, אמנם ניתן להפקיד אליה את כל השכר.

– אינה כוללת אג"ח מיועדות (כל ההשקעות בשוק החופשי)

– בחלק מהקרנות הכלליות יש אפשרות לוותר על כיסויים ביטוחיים

כעת נבחן את ההבדלים באיזון האקטוארי בין שני סוגי הקרנות:

1. יציבות האיזון האקטוארי

*בקרן מקיפה*: האיזון האקטוארי נוטה להיות תנודתי יותר מסיבות אלו:

– מספר גדול יותר של עמיתים, המגדיל את החשיפה לסיכונים דמוגרפיים

– חשיפה גבוהה יותר לתביעות נכות ומוות בשל הכיסויים הביטוחיים המובנים

*בקרן משלימה*: האיזון האקטוארי בדרך כלל יציב יותר:

– פחות עמיתים, מה שמקטין את החשיפה לתנודות דמוגרפיות

– פחות תביעות ביטוחיות בשל האוכלוסייה המבוטחת (בעלי שכר גבוה יחסית)

– במקרים רבים, פחות כיסויים ביטוחיים שמשפיעים על האיזון

2. מדוע האיזון בקרן המשלימה נוטה להיות חיובי?

אחת התופעות המעניינות היא שבקרנות הפנסיה המשלימות, האיזון האקטוארי נוטה להיות חיובי (עודף) בעוד שבקרנות המקיפות הוא לעיתים קרובות שלילי (גירעון). הסיבות לכך:

1. *פחות תביעות ביטוחיות*: בקרנות המשלימות יש פחות תביעות נכות ומוות ביחס לקרנות המקיפות, מה שמקטין את הגירעון האקטוארי הנובע מסיכונים אלה.

2. *פיזור הסיכון*: בשל מספר העמיתים הקטן יותר, קרנות משלימות נוטות להשקיע יותר בביטוח משנה, מה שמקטין את החשיפה לתביעות גדולות.

3. *אסטרטגיית השקעה*: קרנות משלימות, בהיעדר אג"ח מיועדות, לעיתים מנהלות מדיניות השקעות מותאמת יותר לפרופיל הסיכון של העמיתים והתחייבויות הקרן.

האם האיזון האקטוארי צריך להיות פקטור בבחירת קרן פנסיה?

גירעון אקטוארי משמעותי יכול לגרום לגביית דמי ניהול נוספים, מה שמפחית את התשואה האפקטיבית על החיסכון.

אפשר להתייחס לאיזון האקטוארי כאל אחד מכמה פרמטרים בהחלטה, אך לא כאל הפרמטר היחיד או המרכזי. כדאי במיוחד להתייחס למגמה של האיזון האקטוארי לאורך שנים (האם הוא משתפר או מחמיר), ולא רק למצב נוכחי.

עבור עמיתים עם צבירה גדולה במיוחד, האיזון האקטוארי צריך לקבל משקל גבוה יותר בהחלטה.

איך משווים את האיזון האקטוארי בין קרנות פנסיה?

אתר פנסיה נט

אתר פנסיה נט של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מאפשר להשוות בין קרנות פנסיה במגוון פרמטרים, כולל נתוני האיזון האקטוארי:

– כניסה לאתר: pensyanet.cma.gov.il

– בחירת "קרנות פנסיה" בתפריט

– בחירת "השוואת מסלולים"

– צפייה בנתוני "שיעור העודף (גירעון) האקטוארי" עבור כל קרן

מדדים להשוואה

בעת השוואת האיזון האקטוארי בין קרנות, כדאי להתייחס למספר מדדים:

– *יציבות לאורך זמן*: קרן עם תנודתיות נמוכה באיזון האקטוארי עדיפה

– *מגמה*: האם האיזון משתפר או מחמיר לאורך השנים

– *שיעור ממוצע*: ממוצע האיזון האקטוארי לאורך 3-5 שנים אחרונות

כדי להמחיש את ההשפעה המעשית של האיזון האקטוארי על החוסך, נבחן דוגמה מספרית:

נתונים:

– חוסך עם צבירה של 500,000 ש"ח בקרן פנסיה

– גירעון אקטוארי של 0.5% (שיעור אופייני)

– דמי ניהול שנתיים מצבירה: 0.3%

חישוב ההשפעה:

– דמי ניהול רגילים: 500,000 × 0.3% = 1,500 ש"ח בשנה

– עלות האיזון האקטוארי: 500,000 × 0.5% = 2,500 ש"ח

– סך העלות השנתית: 4,000 ש"ח (1,500 + 2,500)

– עלות האיזון כאחוז מדמי הניהול: 2,500 ÷ 1,500 = 167%

כלומר, העלות של האיזון האקטוארי עבור חוסך זה גדולה פי 1.67 מעלות דמי הניהול הרגילים! הדבר ממחיש עד כמה משמעותי יכול להיות האיזון האקטוארי בהשפעתו על החיסכון, במיוחד עבור חוסכים עם צבירה גבוהה.

אם נחשב את ההשפעה המצטברת לאורך 10 שנים, בהנחה של גירעון אקטוארי קבוע (הנחה שמרנית):

– עלות מצטברת של האיזון האקטוארי: 2,500 × 10 = 25,000 ש"ח

זהו סכום משמעותי שיכול היה להיות חלק מקצבת הפרישה העתידית.

השפעה על קצבת הפרישה

אם נניח שהחוסך נמצא 20 שנה לפני גיל פרישה, ונניח תשואה שנתית של 4% (לאחר דמי ניהול):

– צבירה צפויה ללא גירעון אקטוארי בגיל פרישה: כ-1,100,000 ש"ח

– צבירה צפויה עם גירעון אקטוארי של 0.5% בגיל פרישה: כ-1,000,000 ש"ח

– הפרש: כ-100,000 ש"ח

משמעות הדבר היא הקטנת הקצבה החודשית ב-400-500 ש"ח לחודש לכל החיים!

טיפים מעשיים לחוסכים

לאור כל הנאמר, הנה כמה טיפים מעשיים שיכולים לסייע לחוסכים להתמודד עם השפעת האיזון האקטוארי:

1. בדיקה תקופתית של מצב האיזון האקטוארי

– בדקו את הדוח השנתי שנשלח אליכם מקרן הפנסיה

– עקבו אחר הנתונים באתר פנסיה נט

– שימו לב במיוחד למגמות לאורך זמן

2. פיצול החיסכון בין קרנות שונות

– שקלו להפקיד בקרן מקיפה ובקרן משלימה .

– פיצול זה יכול לסייע בפיזור הסיכון של האיזון האקטוארי

3. בחירת מסלול השקעה מתאים

– בחרו מסלול השקעה שמתאים לגיל שלכם ולרמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת

– קרנות עם ניהול השקעות טוב יותר עשויות להציג איזון אקטוארי יציב יותר לאורך זמן

4. התייעצות עם מומחים

– בעל רישיון פנסיוני יכול לסייע בניתוח נתוני האיזון האקטוארי ובהשוואה בין קרנות

– בחנו שיקולים נוספים מעבר לאיזון האקטוארי, כמו תשואות, דמי ניהול ושירות

סיכום

האיזון האקטוארי הוא אחד הפרמטרים החשובים, אך הפחות מוכרים, בניהול קרנות הפנסיה. הוא משפיע באופן ישיר על החיסכון הפנסיוני של כל אחד מאיתנו, במיוחד ככל שהצבירה גדלה וגיל הפרישה מתקרב.

בעולם הפנסיוני המורכב, חשוב שחוסכים יהיו מודעים לנושא זה ויתחשבו בו כחלק מההחלטות הפיננסיות שלהם. עם זאת, חשוב לזכור שהאיזון האקטוארי הוא רק אחד מכמה פרמטרים שיש לשקול, לצד דמי ניהול, תשואות היסטוריות, איכות השירות ומגוון מסלולי ההשקעה.

במסגרת עקרון הערבות ההדדית שבבסיס מערכת הפנסיה בישראל, האיזון האקטוארי הוא המנגנון שמאפשר לקרנות לספק ביטחון פיננסי לעמיתים לאורך זמן. הבנה טובה יותר של מנגנון זה תסייע לחוסכים לקבל החלטות מושכלות יותר לגבי עתידם הפיננסי.

התייעצות עם בעל רשיון פנסיוני מוסמך לפני קבלת החלטות משמעותיות בנושא הפנסיה, כולל בחינת האיזון האקטוארי, היא תמיד צעד מומלץ. בעל רשיון מקצועי יוכל לנתח את המצב האישי שלכם ולהתאים את ההמלצות לצרכים ולמטרות האישיות שלכם.

האיזון האקטוארי הוא מרכיב חשוב בפאזל הפנסיוני, וכדאי להכיר אותו כדי להבטיח את ביטחונכם הפיננסי בגיל הפרישה.

מוזמנים ליצור קשר על מנת שאוכל להתאים לכם את קרן הפנסיה לצרכים והמטרות.

לקריאה נוספת: